סיפורי מקרה אישיים

סיפורי מקרה אישיים

מה היה ?
מתחושת מלכוד לעשייה בונה
ע.ג., מנהל בכיר בחברה בטחונית גדולה, כבן 60, חש מצוקה. הוא ידע על מקרים רבים של אי סדרים ואפילו שחיתויות בחברה בה עבד. רבים ידעו זאת ושתקו בגלל מדיניות טרור שהפעילו חלק מהמנהלים ביחידה בה עבד. הוא גם ידע שהדבר לא עולה בקנה אחד עם הערכים של החברה כולה. הוא רצה מאוד לשתף את המנכ"ל בתחושותיו ובידיעותיו אולם פחד לגורלו בחברה. הוא חש במלכוד. תחושתיו אלו הביאו לפגיעה בערך העצמי שלו ובתפקודו.
מה נעשה ?
בסדרת פגישות אישיות לא ארוכה ניתחנו את המקרה ופירקנו אותו לגורמים. עיבדנו יחד את הרגשות הקשים שעלו אצל ע.ג. והתמרנו אותם לכיוון של כוח ויצירה. מתוך המקום הזה חש ע.ג. חזק יותר והצליח להביא את הנושא בפני המנכ"ל ללא מטען הרגשות השליליים הקשים שהציפו אותו קודם לכן. יחד ניסחנו את המכתב המקדים למנכ"ל ואת המכתב שהביא איתו לפגישה. את כל המהלך הוא ביצע רק כשהיה ברור לו מה המטרות שברצונות להשיג ובאיזו דרך הוא בוחר לעשות זאת.
מה התוצאה !
ע.ג. שיתף את מנכ"ל החברה שהעריך מאוד את האומץ והכנות. ללא שע.ג. היה צריך לעשות משהו טיפל המנכ"ל בבעייה והשקט חזר לשרור ביחידה. חשוב מזה היתה תחושת הסיפוק האישי, השקט הפנימי והכוח שחזרו למלא את ע.ג.
 
מה היה ?
מאיום תקשורתי לסיכום חברי
י., מנכ"ל של יחדה עסקית גדולה בחברת ביטוח מובילה היה מאויים ע"י עובדת איתה ניהל רומן וחשש מפרסום הדבר בעיתונות. י, היה גרוש והעובדת לא היתה כפיפה שלו ולכן לא עשה בעצם שום דבר אסור. יחד עם זה הוא ביקש להמנע ממצב של חשיפה תקשורתית והסברים לעיתונאים. הוא פחד גם מסחיטה רגשית מההשפעה של חשיפה כזו על משפחתו ומקום עבודתו.
מה נעשה ?
ניתוח הנפשות הפועלות הביא להבנה טובה יותר הזירה. יחד ציירנו תסריטים שונים, מתגובה ועד נטילת יוזמה. מתוך לקיחת אחריות על חלקו ביצירת המצב ומתוך רצון להמנע מחשיפה תקשורתית, יצרו מצבים בהם יכול היה המנכ"ל לסגור את הנושא עם העובדת ברוח טובה ולידע את המנהל שלו מבלי לעורר סערה.
מה התוצאה !
י. קיבל גיבוי מלא מהמנהל שלו והערכה על הכנות והפתיחות שהפגין. חברתו סלחה לו והנושא ירד בשקט מסדר היום.
מה היה ?
מחרדת נטישה לחיים עצמאיים
כ.ג. בחורה צעירה מיד לאחר שחרור מהצבא, אותו הגדירה כ"זוועה", סובלת מכאבי בטן, דימוי עצמי נמוך לא אוכלת לבד וניזונה רק כשאמא שלה מאכילה אותה. כל אלו יוצרים אצלה קושי רב בתפקוד. היא ממעטת לצאת מהבית, לא מקיימת חיי חברה ומגיעה לסף אנורקסיה.
מה נעשה ?
בסדרת מפגשים עלינו יחד על הפחדים המלווים אותה. גילינו שההרעבה העצמית לא קשורה לדימוי גוף אלא בעיקר לחרדת נטישה מצד אמא. כך שההאכלה ע"י האם היתה רק אסטרטגיית הישרדות לשמירה על אמה לידה. כשהיא עימתה זאת בעיניים פקוחות עם אמה, אשה מקסימה, בריאה ואוהבת, הצליחה כ.ג. לשחרר לאט לאט את החבל שקשרה סביבן. 
מה התוצאה !
כ.ג.הצליחה להחזיר את עצמה לעצמה, צברה ביטחון, ושיפרה את הדימוי העצמי שלה. לאחר זמן לא רב היא כבר יצאה ללימודים, סיימה בהצלחה תואר ראשון באוניברסיטה ונישאה לחבר שפגשה בלימודים.
Share by: